שינה מגבירה את תנועת הכרומוזומים בתאי עצב במוח ומאפשרת תיקון יעיל של הנזק שנגרם לדנ"א במהלך שעות הערות

למה בעלי חיים ישנים? למה בני אדם "מבזבזים" שליש מחייהם על שינה? במהלך האבולוציה נותרה השינה תהליך אוניברסלי וחיוני לכלל האורגניזמים בעלי מערכת עצבים, כולל חסרי חוליות כגון זבובים, תולעים, ואפילו מדוזה. אבל הסיבה מדוע בעלי חיים ישנים - למרות האיום הגובר מפני טורפים - עדיין נשארת בגדר תעלומה ונחשבת בין השאלות הגדולות ביותר שלא נענו במדעי החיים.

במחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications,חוקרים באוניברסיטת בר-אילן, בראשם פרופ' ליאור אפלבום מהפקולטה למדעי החיים והמרכז לחקר המוח, חשפו תפקיד חדש ובלתי צפוי לשינה, שלדעתם יכול להסביר כיצד שינה והפרעות שינה משפיעות על תפקוד המוח, ההזדקנות, מחלות והפרעות מוחיות שונות.

בעזרת מיקרוסקופ משוכלל במיוחד הצליחו כותבי המאמר פרופ' ליאור אפלבום, ד"ר אירינה ברונשטיין ופרופ' יובל גרעיני, ליצור סרטים תלת ממדיים של תאי עצב וכרומוזומים בודדים בדגי זברה חיים, בזמן ערות ושינה. כך הם גילו כי כשהדג ער, הכרומוזומים נעים מעט במקומם בתוך התא. אולם דווקא כשהדג נרדם, הכרומוזומים מתחילים "לרקוד" בעוצמה רבה יותר.

כתבות בעולם: