איך סטודנטים לפיזיקה בעולם מאמצים בינה מלאכותית: הבדלים דרמטיים בין מדינות ובין נושאים
מחקר חדש של ד"ר יוסי בן-ציון ועומר מיכאלי מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף פרופ' נוח פינקלשטיין מאוניברסיטת קולורדו בבולדר, מציע דרך למדוד, לראשונה בקנה מידה עולמי, איך סטודנטים לפיזיקה מאמצים בינה מלאכותית. המחקר מראה שהאימוץ הזה שונה באופן דרמטי ממדינה למדינה ומנושא לנושא. הוא פורסם בכתב העת Physical Review Physics Education Research של האגודה האמריקאית לפיזיקה.
חברות הבינה המלאכותית אינן מפרסמות נתוני שימוש לפי מדינה ולפי נושא לימודי. לכן החוקרים השתמשו בגוגל טרנדס כמדד עקיף לשימוש בבינה מלאכותית. הם עקבו אחרי החיפושים של מושגי יסוד בפיזיקה ביותר מ-20 מדינות בשנים 2022–2025. כשהם יורדים, אפשר לראות היכן ובאילו נושאים הלמידה עברה לכלי בינה מלאכותית. דפוס דומה נמצא גם בצפיות בערכי פיזיקה בוויקיפדיה בשבע שפות.
ההבדלים בין המדינות דרמטיים. בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה החיפושים נשארו יציבים יחסית, ואילו במדינות רבות שאינן דוברות אנגלית נרשמה ירידה חדה. לפי החוקרים, הבינה המלאכותית עשויה לפעול כ"משווה הזדמנויות". היא מאפשרת לסטודנטים לקבל הסבר איכותי בשפת האם שלהם, ומקטינה את "מס השפה" שמשלמים מיליוני סטודנטים שהחומר הלימודי זמין להם בעיקר באנגלית.
גם אופי החומר קובע. בנושאים שאפשר להבין דרך טקסט והיגיון מילולי, הסטודנטים עברו לבינה מלאכותית, והחיפושים בגוגל ירדו בחדות. בנושאים שנשענים על ייצוגים חזותיים כמו תרשימים וגרפים, הסטודנטים נשארו במידה רבה עם המקורות המסורתיים. הדפוס הזה משקף את החוזקות ואת המגבלות של מודלי השפה כיום: הם מצטיינים בהסבר מילולי, ופחות טובים בהבנה חזותית.
המאמר זכה לתהודה בינלאומית. לפי מדד Altmetric, שמודד את ההתייחסות למאמרים מדעיים בתקשורת וברשת, הוא מדורג ב-5% העליונים מכל המאמרים המדעיים, ובמקום 23 מתוך 1,135 מאמרים של כתב העת שהמדד מדרג. המחקר סוקר בארה"ב, בבריטניה, באוסטרליה ובפורטוגל, בין היתר ב-Yahoo! News, ב-AOL וב-EurekAlert, והאגודה האמריקאית לפיזיקה (APS) בחרה בו לקידום מול עיתונאים.
